ישראל
הדגמת מכירה
המכירה הסתיימה
|
פריט 233:
גוטפריד בן ואלזה לאסקר הלמה סנדרס ברהמס יצא לאור ע"י הוצאת ספרית פועלים, בשנת 2001, מכיל 160 עמודים
עוד...
|
|
|
|
מחיר פתיחה:
$
10
עמלת בית המכירות: 10%
למידע נוסף
המחיר כולל מע"מ
|
גוטפריד בן ואלזה לאסקר הלמה סנדרס ברהמס יצא לאור ע"י הוצאת ספרית פועלים, בשנת 2001, מכיל 160 עמודים
תקציר הספר
היא לא אכלה ארוחות סדירות, בכלל אכלה מעט מאוד, לפעמים חיה שבועות שלמים על אגוזים ופירות. תכופות ישנה על ספסלי גנים ציבוריים או בעליות - גג ובמרתפים מצחינים. מלצרים היו משלמים את חשבונותיה בבתי הקפה הבוהמיים שבהם נהגה לשבת, ולעיתים אף קיבצה נדבות על המדרכה. מרבית חייה היתה ענייה מרודה אבל חשה עצמה סמוכה על שולחנו של אלוהים. שהרי בעיניה היא הנסיך מתבי שבמצריים הפרעונית והיא הנסיך יוסוף - יוסף המקראי והיא טינו מבגדד, המחלקים תוארי אבירות, אותו כבוד ומצנפות חשמנים עשויות קרטון וניירות צבעוניים לבני פמלייתה הנאמנים, שאותם גם ציירה. מאוחר יותר גם איתרע מזלה להיות "הברבור השחור" בארץ כפוית הטובה אשר החרימה את ספריה ואשר בריוניה נהגו להכות אותה עד זוב דם בעת שנתקלו בה ברחובות. סופה שגורשה בחרפה מארצה על היותה יהודייה, "זונת בוהמה" המסכנת את טהרת הגזע הארי, ואף שווייץ ה"נייטרלית" סירבה להעניק לה מקלט. המדובר באלזה לאסקר - שילר, "המשוררת הגדולה ביותר שידעה גרמניה אי - פעם", כפי שתיאר את אהובתו לשעבר גוטפריד בן, מגדולי המודרניזם האירופי במאה העשרים, בנו השאפתני של כהן - דת פרוטסטנטי שלא הרבה במחמאות לאיש, על אחת כמה וכמה לנשים. האיש שבמשך זמן - מה נהה אחר הנאצים והושפע מן האידאולוגיה האפלה שלהם ואלמלא חשדו בו לובשי החולצות החומות, אפשר שהיה אף מצטרף לשורותיהם בפועל. גם הוא בגד בה ופגע בה אנושות ועם זאת נשא לזכרה הספד מרגש וכואב בשנת 1952, ארבע שנים לפני מותו ושבע שנים לאחר מותה שלה, ערירית וכמעט נשכחת בירושלים זו שבה כתבה כמה משיריה הנפלאים ביותר. את אלה נהגה להשמיע בערבי קריאה מאולתרים באזני ציבור קטן של פליטי העלית התרבותית של גרמניה הבוגדנית. במועד כלשהו לפני 1912 הכירו השניים זה את זה, בן - הפאסטור ואלזה שהיתה מבוגרת ממנו ב - 17 שנים, והאהבה הגדולה והמסוכנת שהתלקחה ביניהם היתה לשערוריית היום בברלין, מטרופולין האומנויות של הקיסרות הוילהלמינית שלפני מלחמת העולם הראשונה. גם אם פרשת אהבתם של מחברת "הבלדות העבריות" ו"אורפיאוס הפרוסי" נסתיימה כעבור זמן קצר, לא שכחו עוד זה את זה עד אחרית ימיהם. לכם דאגה גם ההיסטוריה הגרמנית אשר שמה לאל את הנסיון הטראגי לסימביוזה יהודית - גרמנית, אבל שימרה את זכר השירה והגדולה והכאב.
